גרסת האתר רגילה גרסת האתר רגילה
הסל נשמר ל 00:00 דקות

קופת !BRAVO

http://www.startpage.co.il
הצגות

תיאטרון הקאמרי - ריצ'רד השלישי

ארכיון תאריך: 25 אפריל 2014

משך: שעה ו-40 דקות

"ריצ'רד השלישי" אחד ממחזותיו המוצגים ביותר של שקספיר, שנכתב בערך ב-1592/1593, עוסק במאבק המתחדש על הכתר האנגלי. המחזה מתמקד בדמותו הכאריזמטית של ריצ'רד, החותר אל כס המלוכה בדרכי עורמה, שחיתות ורצח, כשכל האמצעים כשרים בעיניו.
ריצ'רד, שאפתן בלתי נלאה, רטוריקן מעולה ותכסיסן מבריק בעל הומור מקאברי, הוא השחקן הראשי בעלילה שהוא עצמו מביים. הוא גם זה המכניס את הקהל בסוד מזימותיו, לכבוש לעצמו את כס המלכות ולסלק מדרכו כל מי שעלול לאיים על שלטונו.
ריצ'רד, דוכס גלוסטר, איש צבא כל חייו, ניצב בפני השלום השורר בארצו כשהוא נטול מטרה. הוא מחליט להאבק על הכתר. הוא מסכסך בין שני אחיו - ג'ורג' דוכס קלרנס והמלך אדוארד, שבין כך וכך מותו קרוב, אך שניהם אוהבים את אחיהם ואינם חושדים במאום. כיון שהוא זקוק למלכה בעלת מוניטין וממון שתמלוך לצידו, הוא מחזר אחרי ליידי אן ו"אונס" אותה לקבל את ההצעה, וזאת, למרות שרצח את בעלה ואת חותנה.
ריצ'רד לועג למלכה ולקרוביה - לורד ריוורס ולורד גריי - בשל נחיתותם; נסיונותיו של המלך אדוארד על ערש מותו להשכין שלום בין ריצ'רד לבין קרובי אשתו, נכשלים. בנו של אדוארד ויורשו, מתקבל בברכה על ידי אנשי החצר אך מיד נשלח לטאואר (מצודת לונדון), יחד עם אחיו הצעיר יורק, לכאורה כדי להגן עליהם. ריוורס - אחיה של המלכה אליזבת וגריי - בנה, נרצחים. זהו גם גורלו של הייסטינגס, לורד צ'מברליין (שר הלשכה), כשמתברר שהוא לא תומך בעלייתו של ריצ'רד על הכס. בקינגהם הופך להיות יועצו הראשי של ריצ'רד והוא מסייע לתמרן את דעת הקהל כך שיציע לו את הכתר. אבל כשהוא מתבקש להבטיח את רציחתם של הנסיכים, הוא מהסס, מאבד את חינו בעיני ריצ'רד, ובורח כדי להצטרף אל ריצ'מונד היוצא בראש צבא מצרפת כנגד ריצ'רד. המלכה אליזבת והדוכסית מיורק (אמו של ריצ'רד) מתאחדות באבלן על מתיהן ובקללתן את ריצ'רד.
כיון שפקד על מות אשתו אן, הוא חייב לשאת את בתה של אליזבת, כדי למנוע מיריבו ריצ'מונד מלשאת אותה ובכך לחזק את תביעתו לכתר. המלכה אליזבת משתכנעת לכאורה. בקינגהם נתפס ומוצא להורג.
הקרב על הכתר מוכרע לטובת ריצ'מונד, מייסדה של שושלת חדשה.


גנגסטר פוליטי
המחזה "ריצ'רד השלישי" היה בימי חייו של שקספיר אחד ממחזותיו הפופולריים ביותר, אליו יכול להשתוות בפופולריות אולי רק "המלט". שלא כאחדים ממחזותיו האחרים, שוחק המחזה לאורך כל התקופות בהיסטוריה של התיאטרון האנגלי. במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הוצג המחזה בגירסתו התמציתית, המלודרמטית. אבל עיבודים אלה הם לכשעצמם הוכחה לעמידותם של המחזות השקספיריים בפני שינויים חברתיים ותרבותיים.
"ריצ'רד השלישי" נכתב בראשית שנות התשעים של המאה ה-16, כששקספיר אך החל לכתוב עבור התיאטראות הלונדוניים. מנקודת ראות מסויימת המחזה הוא במידה רבה בן זמנו של שקספיר. הוא שאב את החומרים מההיסטוריה הכאוטית והאלימה של המאה שקדמה לו. .
למזלו של שקספיר היתה לו גישה ל"חייו של ריצ'רד השלישי", שנכתב ע"י סופר מכובד - סר תומס מור. ריצ'רד שלו הוא איש מושחת עד עומק נשמתו, אדם מעוות מבחינה גופנית, דמות חזקה ובלתי נשכחת. שקספיר למד את ההיסטוריונים שסיפקו לו נתונים למחזה אך הכניס בחומר שינויים בהתאם לצרכיו המחזאיים. במחזות "הנרי הששי" שהיו בין עבודותיו ההיסטוריות המוקדמות, הוא הפך את ההיסטוריה לדרמה. ב"ריצ'רד השלישי" הוא הפך את הדרמה למיתוס, מיתוס על תפיסת השלטון באמצעות כוח פוליטי. נושא המחזה הוא חתירה אל כס המלוכה, אל השלטון. שקספיר יצר דגם ארכיטיפי שעל פיו ניתן להכיר כל כוח פוליטי שעתיד לקום.
המחזה יכול להקנות לצופים הרגשה שניתן לזכות בבחירות כלשהן בתנאי שהן מושחתות דיין. יש משהו מצמרר במודרניות של התמונה בה "משכנעים" בעמל רב את ריצ'רד לקבל את הכתר, אחריו רדף במרוצת כל המחזה. יש תיחכום פסיכולוגי ופוליטי מתחת לרטוריקה האליזבתנית.
ריצ'רד של שקספיר, הממציא את חייו תוך כדי מהלכם, הוא גנגסטר פוליטי לוקח-לב, שחקן המרגיש בבית בכל מקום, למן ימי נפילתה של רומא ועד סופה של המאה ה-20. בסופו של דבר הוא מואשם ונענש לא רק ע"י כוח חיצוני או פוליטי, אלא גם על ידי רגשות עמוקים בתוכנו המולידים את ריצ'מונד שיביס אותו בקרב.
מתוך מאמר של ברברה אברט שכלול בתוכניית ההצגה של התיאטרון הלאומי האנגלי, 1990.

מאת: ויליאם שקספיר
תרגום: מאיר ויזלטיר
בימוי: ארתור קוגן
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: אורנה סמורגונסקי
תאורה: יעקב סליב
תנועה קרבות במה: גיל וינברג

גילית שגיאת כתיב? סמן טקסט באמצעות העכבר ולחץ Ctrl+Enter